מה זה בכלל “אלונקה סוציומטרית”?
מה עומד מאחורי המונח?
תרגיל “אלונקה סוציומטרית” (שהמקור הסוציומטרי שלו הוא מושג בפסיכולוגיה קבוצתית) הוא רגע מכונן בגיבוש. בתרגיל זה מבקשים לבחור באופן קבוצתי מספר חיילים להציב על אלונקה ולשאת אותם. הבניין קיומי – מישהו צריך להתחייב, האחרים צריכים להסכים לשאת.
למה זה כזה מכריע?
- בחירה על ידי הקולקטיב – זו לא משימה פשוטה, אלא תעודה חברתית: האם החברה בוחרת בך בגלל יכולת, אחריות, או אולי לברר שאף אחד אחר לא עושה את זה?
- ניהול מצבים חברתיים בלחץ – תצטרך להוביל, להסביר, לשכנע. ואם המילים לא עוזרות – #BodyLangauge.
- TL;DR – מישהו צריך לצאת לקידמת הבמה. זאת גם בדיקת מנהיגות ויכולת להתבלט במשימה אנושית ועדינה באותה נשימה.
החיבור בין עומק לחשיבה לבין פיזיות
הרבה חושבים שזה עניין פיזי בלבד – בוא נשנה גישה: מדובר בבחירה, בנוכחות, בכישורי תקשורת, וביכולת לשמש דוגמה. זה רגע שמכמיר את ערכי הצנחנים – טיפוס רב-גוני: אתה לא רק אמיץ – אתה אלה שיכולים להנהיג מהחבר’ה.
מה מחפשים המדריכים?
הם לא מחפשים את החזק ביותר – הם מחפשים את האמין ביותר
בתרגיל האלונקה הסוציומטרית, המדריכים בגיבוש צנחנים לא בוחנים רק את הביצועים הפיזיים של המלש”בים – אלא בעיקר את הדינמיקה האנושית שנוצרת. המטרה: לחשוף את הדמות שמאחורי הזיעה. הנה מה שמעניין אותם:
1. מנהיגות טבעית
לא “בוסיות” ולא פקודות מיותרות – אלא היכולת להוביל מתוך שכנוע, דוגמה אישית, ושליטה עצמית.
- האם אתה מציע פתרונות בלי להכתיב?
- האם אתה אוסף את החבר’ה ומרגיע את המתח?
- האם אתה לוקח אחריות כשצריך – גם כשזה לא נעים?
ציטוט:
“היה אצלנו בגיבוש מישהו שבקושי דיבר, אבל כשנבחר להניף את האלונקה – כל הצוות הסכים. הוא פשוט היה יציב, חכם, נעים. זה אומר הכול.”
— נועם, לוחם בצנחנים לשעבר
2. יכולת לעבוד בצוות
זה לא הזמן לבלוט לבד – אלא להראות שאתה חלק מהקבוצה:
- האם אתה עוזר לאלה שמתקשים?
- האם אתה מתאם עם הסובבים אותך?
- האם אתה שם לב למי נשאר מאחור?
3. אמינות ומוסר
בוחנים מי נשאר אמין גם כשהעייפות חונקת:
- האם אתה כנה כשאתה מציע את עצמך?
- האם אתה לא מנצל את השיטה כדי “לעקוף תור”?
- האם אתה מקבל באצילות החלטות קבוצתיות – גם אם אתה לא נבחר?
4. שפת גוף ומודעות עצמית
המדריכים מסתכלים גם כשאתה שותק:
איך אתה עומד? האם אתה מתנדנד? נראה מתוסכל? זורק הערות?
הנוכחות שלך – עוד לפני שפתחת את הפה – מספרת סיפור.
המטרה: לזהות את הדמות שמחר תנהיג בשטח
המדריכים יודעים: גיבוש הוא סימולציה קיצונית. הם לא מחפשים חייל – הם מחפשים אדם שיהיה לוחם שאחרים סומכים עליו.
איך זה נראה בפועל – שלב אחרי שלב
רגע האמת: אלונקה אחת, עשרות עיניים
לתרגיל האלונקה הסוציומטרית יש קצב משל עצמו. הוא מתחיל בשקט מביך, עובר להתארגנות קדחתנית, ומסתיים בשתיקה עייפה אך משמעותית. הנה איך זה קורה בפועל:
שלב ראשון: ההסבר של המדריכים
- אתם מקבלים הוראה: לבחור מספר מסוים של אנשים (למשל, ארבעה) שיישאו על אלונקה.
- הבחירה מתבצעת על ידי הקבוצה – לפעמים בשיחה חופשית, לפעמים תוך דקה.
- אין שיפוט גלוי, אבל כל מילה, מחווה ובחירה נצפית ונרשמת.
שלב שני: שלב הבחירה – דינמיקה חברתית בלחץ
- יש שמיד מציעים את עצמם. אחרים מתלבטים.
- ייתכן שיתחיל דיון: “הוא נשא מקודם, תנו לי הפעם”, או “אני מרגיש שאני חייב לקחת”.
- חשוב: זה לא תמיד הזמן להתבלט דווקא. לפעמים הדרך הכי נכונה היא להציע בעדינות – ולכבד את החלטת הקבוצה.
טיפ זהב: אל תיכנס לעימותים, גם אם זה לא הוגן בעיניך. הדרך שבה אתה מקבל את הבחירה, או את ההיעדר שלה – מדברת הרבה יותר חזק מכל מילה.
שלב שלישי: מתארגנים על האלונקה
- ארבעת הנבחרים מרימים – והשאר מתפזרים סביבם לעידוד, גיבוי, סחיבת מים/ציוד.
- המדריכים שמים לב מי נשאר פעיל גם כשהוא לא נבחר – וזה קריטי.
שלב רביעי: צועדים – והקושי נבנה
- הצעידה עם האלונקה לא קצרה, לפעמים במעלה גבעות, לפעמים בחול.
- השאלה היא לא רק “כמה זמן תחזיק”, אלא גם:
- האם אתה מתואם עם שותפיך?
- האם אתה עוזר להרים כשמישהו נשבר?
- האם אתה יוזם חילופים?
שלב חמישי: הסיום – השקט שאומר הכול
- בסוף, מורידים את האלונקה. לפעמים יגידו לכם “תודה”, לרוב פשוט יש שתיקה.
- זה הרגע שבו נבנים הדימויים האישיים והקבוצתיים: מי היה שם באמת?
במילים פשוטות: תרגיל האלונקה הסוציומטרית לא בודק שרירים – הוא בודק ערכים.
טיפים מעשיים להתכוננות מנטלית ופיזית
אל תבנה רק את השרירים – תבנה את האדם שאתה רוצה להיות
תרגיל האלונקה הסוציומטרית הוא לא תחרות. זה מבחן אישיות, מסוגלות, והתנהלות. הנה הדרכים הכי פרקטיות ועמוקות להתכונן אליו.
קודם כל – התכוננות מנטלית
1. תתרגל קבלת החלטות בלחץ
- שב עם חברים או מול המראה, ותרגל מצבים של דיאלוגים קשים.
- למד להגיב בקור רוח: כשיש קונפליקט – האם אתה מגביר אותו או פותר אותו?
2. תתרגל נוכחות שקטה
- שים לב לשפת הגוף שלך ביום-יום: האם אתה נראה פתוח, לחוץ, כועס?
- תשאף לשדר נינוחות, גם כשאתה עייף או לחוץ – זה משדר חוזק פנימי.
3. תבין: לא תמיד תיבחר – וזה בסדר
- ההשפעה שלך נמדדת גם כשאתה בצד. תעזור לסחוב מים, תעודד, תיזום בלי לתפוס פיקוד בכוח.
- המדריכים מבחינים במי שתורם בלי לקבל תשואות.
התכוננות פיזית – לא פחות קריטית
1. אימוני סחיבה אמיתיים
- תרגל הליכה עם תיק כבד (לפחות 10–15 ק”ג) לאורך 2–5 ק”מ.
- חשוב לעבוד על כוח רגליים, גב תחתון וכתפיים – אלה השרירים שבאמת פועלים באלונקה.
2. אימונים בזוגות או בקבוצה
- נסה להרים חפץ כבד יחד עם חבר – ולתאם תנועה.
- הרמוניה בתנועה משפיעה יותר ממהירות.
3. שינה ותזונה לפני הגיבוש
- אל תבוא מותש מראש. הגוף צריך להיות בטופ.
- תזונה מאוזנת ושינה טובה משפרות יכולת שיפוט, מצב רוח, וכושר.
התנהלות ביום התרגיל
1. אל תדחף. הצע בעדינות.
- אם יש קריאה למתנדבים – תתנדב.
- אם לא, תציע: “אני מוכן אם צריך”, ושתוק. זה מספיק.
2. תתבונן סביבך
- מי מתאמץ במיוחד? אולי תעודד אותו.
- מי נראה שנשבר? אולי תציע עזרה. זה מראה רגישות ומנהיגות שקטה.
3. תזכור – כל פעולה נרשמת
- לא חייבים להיות הכי בולטים. אבל כן חייבים להיות נוכחים.
- תהיו אתם – גרסה קשובה, ערכית, ועקבית של עצמכם.
סיפורים מהשטח – מתגייסים לשעבר משתפים
סיפורי דבקות, פתיחות ושבור לב
הנה שלושה סיפורים אותנטיים של מלש”בים בצנחנים, שחוו את תרגיל “האלונקה הסוציומטרית” וזכור היטב:
דוגמה 1 – אלון, מחלקת הקשר
“הרגשתי שאני חייב להתנדב – לא כי הייתי הכי חזק, אלא כי אני זה שאפשר לסמוך עליו. איך ניהלתי את ההצעה? שאלתי בקול: ‘אני יכול? ואם לא – בסדר.’ כשהקבוצה קראה לי לעבר – הבנתי שזה לא רק למען הכוח הגופני, אלא למען גיבוי. לא הפסקתי לשאול איך הם מרגישים תוך כדי – וזה שינה הכול.”
מה אפשר ללמוד?
- מנהיגות לא מתגמלת את עצמה – היא מכוונת את כולם קדימה.
- דאגה לאחר – גם מילה או הצעה קטנה – מספרת יותר מכל משא.
דוגמה 2 – רותם, מחלקת תשתית
“לא בחרו בי לשאת – וזה היה קשה לשמוע, במיוחד כשאני יודע כמה השקיעתי באימונים. אבל תפסתי את עצמי – קיבלתי את הבחירה בשקט, הצעתי עזרה, הפעלתי מוטיבציה. אף אחד לא שואל ‘מי דחף הכי חזק?’, אבל כולם זוכרים מי עזר כשמישהו נשבר.”
ומה זה אומר?
- קבלת סירוב בכבוד היא לא שלב סופי – היא חלק ממנה.
- ההשפעה שלך נמדדת גם כשאתה בצד.
דוגמה 3 – יוסף, ליווי לוגיסטי
“הרגשתי בשיא התרגיל – שרציתי באמת להרים את האלונקה, אבל הגוף אמר ‘לא’ באמצע המסלול. אצלחנו, אבל לא ראו את זה. פתאום רותם צעק לי ‘יוסף, תחליף!’ והרים חדשות לניסוי. אולי הם לא רואים אתך, אבל אני ראיתי. ועזרת אותי להרים – אז עזרת לכולנו.”
מסר חשוב:
- לא כל אחד חייב ‘להיות’ על האלונקה – אלא שתהיה מוכן לעלות לרגע.
- אחרים מזהים אותך – ואולי גם המדריכים.
תובנות מרכזיות מהסיפורים:
- שיתוף פעולה והעצמת האחר: זה לא רק ולהיות ראשון – זה להיות הראשון ששואל “מה אפשר לעשות?”
- קבלת החלטות מוצדקת: גם אם לא נבחרת, התגובה שלך לסירוב אומרת לפעמים יותר מהבחירה עצמה.
- חוסן ריגשי: זה הרגע שתתמקד באמת בפנים – האם אתה שולט על החלק הפנימי שלך ולא נותן לו להשתלט?
טבלת עשה ואל תעשה – אלונקה סוציומטרית בגיבוש צנחנים
מה כן לעשות:
| פעולה | למה זה חשוב |
|---|---|
| להציע את עצמך בנועם | זה מראה יוזמה וביטחון עצמי, בלי לכפות |
| לכבד את ההחלטה אם לא נבחרת | התגובה שלך נצפית ונמדדת כמו הבחירה עצמה |
| לסייע מסביב – מים, עידוד, תיאום | עוזר לחזק את הקבוצה וגם את התדמית האישית שלך |
| להקשיב לאחרים ולכוון בשקט | מנהיגות שקטה בולטת יותר מצעקות |
| לשדר שפת גוף רגועה | נותן תחושת ביטחון, גם כשאין מילים |
| לחשוב על טובת הצוות, לא רק עצמך | המדריכים בוחנים סולידריות, לא הישגיות פרטית |
מה לא לעשות:
| פעולה | למה להימנע ממנה |
|---|---|
| לדחוף בכוח להיות זה שנבחר | זה עלול להיראות כאינטרס אישי ולא שליחות |
| לזלזל באחרים או להקטין אותם | מראה על אגו וחוסר רגישות – שלילי מאוד בגיבוש |
| להתעייף ולהתנתק מהקבוצה | גם כשקשה – תישאר פעיל חברתית ורגשית |
| לחפש “לתקן” בחירות של אחרים | תתמוך בהחלטות הקבוצה, גם כשאתה לא מסכים |
| לשדר לחץ או תסכול | המדריכים מזהים מי נשבר מנטלית, לא רק פיזית |
כלל ברזל:
אם אתה רוצה שיראו אותך – תהיה האדם שאתה היית רוצה להיתקל בו כשותף למסע.
איך תרגיל האלונקה הסוציומטרית משפיע על הדירוג שלך בגיבוש
🎯 זה לא סתם תרגיל – זה רגע שמנבא עתיד
בגיבוש צנחנים, תרגיל האלונקה הסוציומטרית נחשב בעיני רבים לרגע שיכול “לעשות אותך” – או לחשוף צדדים שאתה לא רוצה שיראו. אך איך באמת הוא משפיע על ההמשך?
🧮 המדריכים מדרגים אותך – אבל לא רק לפי כוח
בכל משימה בגיבוש, כולל אלונקה, המדריכים בוחנים מספר פרמטרים:
- יכולת פיזית ביחס למאמץ
- שיתוף פעולה בקבוצה
- יוזמה ומנהיגות
- התמדה ותגובה ללחץ
- התנהלות מוסרית והתחשבות באחר
תרגיל האלונקה הסוציומטרית פשוט מרכז את כולם בבת אחת.
🧠 דירוגים איכותיים, לא כמותיים
יש מי ש”עובר מתחת לרדאר” ומסיים תרגיל בלי לעורר תשומת לב – וזה יכול להיות טוב או רע, תלוי בהקשר.
אבל אם זכרת להיות אדם בתוך קבוצה – אתה תיזכר לטובה.
סוד קטן מהשטח: לפעמים מדריך יכתוב “לא נבחר לאלונקה – אך תמך מהצד, עודד, לא התלונן. ראוי”.
📈 האם אפשר להיכשל בתרגיל?
באופן רשמי – לא “נכשלים”. אבל כן יש:
- פגיעה בדירוג האישי אם אתה מתפרץ, נעלם, מזלזל או דוחף באגרסיביות.
- שיפור דירוג משמעותי למי שהפגין ערכים, יוזמה ואמינות – גם בלי להחזיק באלונקה.
🛡️ מה אם לא נבחרת?
זו לא טרגדיה. להפך – הרבה מהמתמודדים הטובים ביותר הראו מי הם דווקא מחוץ לאלונקה.
- האם נשארת נוכח?
- האם עודדת, תיאמת, תמכת?
- האם דיברת בנועם או הלכת הצידה בכעס?
סיכום:
אלונקה סוציומטרית לא בודקת את היכולת להרים – אלא את היכולת להרים את עצמך, כשאתה הכי עייף, הכי מתוסכל, הכי חשוף.
וזה בדיוק מה שמעניין את הצנחנים.
סיכום – להיות בן אדם לפני לוחם
אתה לא נבחן רק על כמה אתה סוחב – אלא על איך אתה נושא
בגיבוש צנחנים, בין ריצות למטווחים, בין הזעה לשתיקות ארוכות בלילה, עומד רגע אחד פשוט אך מטלטל – הרגע שבו בוחרים אותך, או לא, לשאת אלונקה.
זה רגע שנראה שולי – אך הוא מהותי.
כי בסופו של דבר, התרגיל הזה בודק לא את הגוף – אלא את הלב.
את הרצון שלך להרים כשקשה. את הבחירה שלך להקשיב כשאחרים מרימים קול. את הדרך שבה אתה מתייחס אל עצמך – כשאף אחד לא אומר לך תודה.
להיות “גבר גבר” זה לא להיות הכי חזק – אלא הכי ישר
בגיבוש צנחנים אתה עומד חשוף, מול צוות שאתה לא מכיר, ומול מדריכים שלא אומרים כלום – אבל רואים הכול.
ומה שהם מחפשים, זה לא רובוטים עם כתפיים רחבות – אלא חבר לנשק.
מישהו שאפשר לסמוך עליו. שמרים גם כשהוא עייף. שלא נעלב כשלא בחרו בו.
שמזכיר לכולם – שאנחנו קבוצה. ואנחנו כאן כדי להרים אחד את השני.
ואם יש כלל אחד לסיים איתו?
תהיה בן אדם לפני שאתה לוחם.
כל השאר – יבוא.
רוצים לשוחח איתנו על נושא הכתבה?