רועי, תלמיד י”ב מהרצליה, חלם מאז חטיבת הביניים להגיע לשייטת 13. הוא התאמן באדיקות, שמר על תזונה, עקב אחרי סרגל המאמצים הדוק – ואז, יומיים לפני הגיבוש, הוא פשוט קרס.
“לא הצלחתי לישון בלילה, פחדתי שאני לא אצליח, שלא אתמודד עם הכאב. אפילו שקלתי לא להגיע.”
רועי בסוף כן הגיע – ועבר את הגיבוש. אבל הוא לא לבד. אלפי מתגייסים חווים תחושת לחץ עזה לקראת גיבושים ליחידות קרביות, ולעיתים החרדה הזו גדולה מהאתגר הפיזי עצמו.
החדשות הטובות? אפשר להתמודד עם זה. ואפילו להפוך את הלחץ לכלי מנטלי שמקדם אותך קדימה.
למה אנחנו נלחצים מגיבושים?
גיבוש הוא לא רק מבחן פיזי – הוא גם מבחן נפשי. אתה נמדד, נשפט, משווה את עצמך לאחרים, והכול בזמן שאתה מותש, רעב, מבולבל.
זה אירוע חד-פעמי שעלול לקבוע אם תתקבל לחלום שלך – או לא. וזה מלחיץ. מאוד.
גם למי שמוכן פיזית, החרדה מגיעה מהשאלות הלא-נאמרות:
- “ומה אם אפשל?”
- “מה אם כולם יהיו חזקים ממני?”
- “מה אם אפצע?”
- “מה אם אאכזב את ההורים, את עצמי?”
אלו שאלות טבעיות. אבל כשלא מתמודדים איתן נכון – הן משתלטות על המערכת.
ההבדל בין לחץ טוב ללחץ הרסני
לא כל לחץ הוא רע. למעשה, לחץ מתון מחדד אותך – מגביר ריכוז, מעלה דריכות, מניע לפעולה. זה הלחץ שעוזר לך לקום ב-5 בבוקר ולרוץ.
הבעיה מתחילה כשהלחץ עובר את הסף – ומשתלט. כשאתה מרגיש חסר שליטה, הגוף מגיב:
- דופק מואץ
- קושי בנשימה
- רעד בידיים
- בחילות
- מחשבות טורדניות
- קושי להירדם
מכאן – הדרך להורדת תפקוד מהירה מאוד.
7 כלים מעשיים להתמודד עם חרדה לפני גיבושים
1. הכנה מנטלית = חלק מהאימון
הכנה לגיבוש היא לא רק ריצה ומתח. היא גם הכנה רגשית.
כמו שסורקים שטח, מתרגלים תרחישים ומתכננים תרגילים – תכינו גם את הראש:
- דמיינו את עצמכם מצליחים, עומדים בזמנים, מתגברים על קושי
- תרגלו הדמיה עם עיניים עצומות – איך תרגישו בזמן הזחילה? איך תיראו במתח?
- תכתבו משפט מעצים וחיזוק שתלחשו לעצמכם כשקשה. לדוגמה: “אני שולט בקושי, אני לא מוותר.”
2. סדר יום קבוע – מפחית חרדה
בשבועיים שלפני הגיבוש – אל תשאירו מקום לבלגן:
- לכו לישון באותה שעה
- תאכלו מסודר
- שלבו שגרת אימונים קלה (שבוע גיבוש הוא לא זמן לשבור שיאים)
- הפחיתו צריכת מסכים – פחות טיקטוק, יותר קריאה, הליכה, שקט
הגוף אוהב יציבות – וכך גם הנפש.
3. תרגילי נשימה שעושים פלאים
לחץ מתחיל בגוף – אבל אפשר להרגיע אותו דרך הגוף.
תרגיל פשוט:
- 4 שניות שאיפה דרך האף
- 4 שניות החזקת אוויר
- 6 שניות נשיפה איטית דרך הפה
- 3 סבבים – פעמיים ביום
זה נשמע כמו שטות – אבל תוך דקה הדופק יורד, השרירים נרגעים, הראש מתפקס.
4. עוגנים חיוביים לפני השינה
הרגעים שלפני השינה – הם הזמן שבו החרדות חוגגות.
הפתרון: הכניסו “עוגן” חיובי לתוך השגרה:
- האזנה לפודקאסט מרגיע
- קריאת משפטי העצמה
- שמיעת מוזיקה שקטה
- כתיבת שלושה דברים שהצלחתם בהם היום
כך תעזרו למוח להירדם עם מסר של ביטחון – ולא של פחד.
5. תזונה ושינה – התרופות הטבעיות נגד סטרס
רבים מזלזלים – אבל תזונה לקויה או חוסר שינה מגבירים פי 3 את תחושת החרדה.
- שתו הרבה מים – התייבשות מגבירה לחץ
- הימנעו מקפאין בערב – הוא מפריע לשינה
- אכלו מאוזן – ירקות, פחמימות מורכבות, שומנים טובים
- לכו לישון לפחות 7–8 שעות בלילה, כולל סופי שבוע
כשהגוף לא מקבל דלק איכותי – המוח מגיב בלחץ.
6. שיחה עם מישהו שמבין
אתם לא צריכים להתמודד לבד. יש חברים, מדריכים, הורים – או אפילו לוחמים משוחררים.
אור, לוחם מיחידת מגלן, משתף:
“לפני הגיבוש שלי הייתי בלחץ אטומי. ישבתי עם מדריך מהכנה קרבית, והוא אמר לי משפט שנשאר איתי: ‘אל תנסה להיות הכי טוב – תנסה להיות הכי אתה.’ זה שחרר אותי. הבנתי שאני לא בא להוכיח – אני בא להראות.”
7. להבין שגם לחץ – הוא חלק מהגיבוש
הבשורה הכי חשובה: כולם בלחץ. גם אלה שנראים רגועים. גם הכי חזקים.
היכולת להתמודד עם חרדה – היא בעצמה מדד בגיבוש. מי שמתמודד, ממשיך, לא נשבר – מראה בגרות מנטלית אמיתית.
טיפים לשעת אפס – היום שלפני הגיבוש
- תכננו את היום מראש – מתי קמים, מה אוכלים, מתי אורזים
- הימנעו מהתרגשות יתר – לא צריך “לשבור מתח” או לרוץ שעה לפני
- היו עם חבר/משפחה שמרגיע אתכם – מישהו שמזכיר לכם למה אתם מסוגלים
- לכו לישון מוקדם – גם אם לא נרדמים ישר, תנו לגוף לנוח
- הכינו משפט אישי מוטיבציוני שתיקחו איתכם – כתוב בפתק, בצווארון, בלב
ציטוט מתגייס: “לא פחדתי מהכאב – פחדתי לא לעמוד בציפיות”
ליאן, בת 18 שהתכוננה לגיבוש קורס טיס, מספרת:
“הלחץ שלי לא היה מהמאמץ, אלא מזה שאני אכשל. שהמפקדים יחשבו שאני לא מתאימה. שהחברים יגידו ‘היא לא עמדה בזה’.
אבל בסוף הבנתי – גיבוש הוא מבחן שלך מול עצמך. אם תתמקד בלתת את הכי טוב שלך – אתה מנצח, לא משנה אם תתקבל או לא.”
לסיכום: הדרך לגיבוש מתחילה במיינדסט
גיבוש הוא מבחן חשוב, אולי אפילו מכונן. אבל הוא לא סוף העולם – והוא לא קובע את הערך העצמי שלך.
הדרך לשם רצופה מאמץ, אימונים, וגם לחץ. אבל כשהלחץ מנוהל – הוא הופך לדרייב.
המפתח הוא לא להילחם בחרדה – אלא להקשיב לה, להבין אותה, ולפעול יחד איתה.
כי לוחם אמיתי – לא מי שלא פוחד. אלא מי שפוחד, ובכל זאת קם, מתייצב – ונלחם.
וזה מתחיל עכשיו.
רוצים לשוחח איתנו על נושא הכתבה?